קפה-וקפאין-בראיית-הרפואה-הסינית
מאמרים
  • קפאין הוא אלקלואיד שכיח בעל צבע לבן וטעם מר,בעל תכונות ממריצות השכיח בעיקר בפולי קפה, גווארנה (משקה ברזילאי), עלי מטה (תה ארגנטינאי) ובכמויות יותר קטנות במוצרי קקאו (כמו שוקולד ושוקו) ובתה. למעשה, הקפאין נמצא ביותר מ 60 מיני צמחים בטבע. הקפאין ידוע כמגרה את מערכת העצבים המרכזית, את מערכת הנשימה, קצב הלב ובמידה מועטה גם משתן. השפעת הקפאין תלויה בריכוזו (תלוי מינון) ולכן גם בדרך העיבוד של הצמח.


    ההיסטוריה של הקפה
    מולדתו של הקפה כנראה באתיופיה. במאה ה- 17 פשט מנהג שתיית הקפה אצל עשירי ארצות אירופה, ולימים עלה היקף גידולו והוא נעשה למשקה עממי כמעט בכל בית בעולם.
    מקורות שונים לשם הקפה: הקפה מקורו במילה הערבית העתיקה קהווה שפירושה מוסיף כוח. ייתכן שהמילה קהווה הערבית , הינה קיצור השם קהוות אל-בּוּן – יין הפול. יש הסוברים כי מקורו של שם זה מגיע אי שם ממלכת קאפא אשר באתיופיה ,שם כנראה מוצאו של צמח זה - בקאפא עצמה מכנים את הקפה בון או בונא.

    מתברר שקפה לא תמיד היה משקה. באתיופיה היה נהוג בעבר לאכול את פולי הקפה, ולא להכין מהם משקה. נזירים אתיופים נהגו ללעוס את הפולים כדי לשמור על עירנותם. קיימת סברה כי שבטים אפריקאיים ערבבו שברי פולי קפה עם שומן חיות כדי להכין אוכל מזין ומעורר, שהיו אוכלים בעת הכנות לקרב.
    האגדה מספרת שהקפה התגלה בידי רועה מצרי בשם חאלדי בשנת 850 לספירה. לילה אחד העיזים של חלדי לא חזרו הביתה. הוא יצא לחיפושים, ולבסוף מצא אותן רוקדות מלאות אנרגיה סביב שיח בעל גרגרים אדומים (פולי הקפה). אחרי שחלדי עצמו אכל כמה גרגרים, הוא התחיל לרקוד יחד עם העיזים. נזיר אשר היה עד למאורע המוזר, ליקט כמה גרגירים לאחיו שבמנזר. האגדה ממשיכה ומספרת, כי באותו לילה היו הנזירים ערניים בצורה יוצאת דופן להשראה אלוהית.
    בגרסה אחרת, מספרים שמופתי תימני בשם אלדבחאני, חזר חולה מאתיופיה וביקש להכין עבורו דייסת קפה, לאחר שראה שם עיזים המגיבות בפעלתנות יתר סביב צמח הקפה בעל הפירות האדומים. לאחר אכילת הדייסה החלים המופתי ולכן הכניס את הקפה לטקסים מיסטיים סופים שבהם נהג להשתתף. הקפה גם אפשר למשתתפי הטקס לשמור על ערנות בזמן הטקסים. הקפה נאסר ליצוא מתימן אך די מהר התפשט בעולם המוסלמי.
     

    פולי הקפה, בצורה הקרובה לשימוש המוכר לנו כיום, נמצאו בשימוש בסביבות שנת 1000 לספירה, לראשונה בערב הסעודית. במאה ה- 13 הקפה כבר היה נפוץ בארצות האיסלם וצריכתו התפשטה לצפון אפריקה, מדינות הים התיכון והודו. גידול פולי הקפה נשמר על ידי האיסלם עד המאה ה 16, אז צליין בשם באבא בודן הבריח פולים תחת בגדיו מהעיר מכה. בגרסה אחרת, ההיכרות בוצעה על ידי סוחר מוונציה בשנת 1615. כך או כך, הזרעים הניבו פירות שהובילו להתרחבות חקלאית ולקליטת הצמח במושבות האירופאיות הנוצריות.

    בית הקפה הראשון שנפתח היה באינסטנבול בשנת 1554 אלא שבשנת 1633 אסר הסולטן מורד הרביעי את הקפה ואת הטבק ואף הטיל עונשי מוות על שותי קפה.
    בית הקפה הראשון - שני שותפים, חלבי ודמשקאי, פתחו את בית הקפה הראשון בשנת 1554 באיסטנבול. שמם של בתי הקפה הראשונים היה קהווי חאנה, קרי – חדרי קפה.

    ההולנדים ייסדו את מטע הקפה הראשון בבעלות אירופאית בקולוניה בשם Java- כיום חלק מאינדונזיה. העסקים החלו לפרוח ואמסטרדם החלה להפיץ עצי קפה לאריסטוקרטיה בכל רחבי אירופה. לואי ה- 14 קיבל מן ההולנדים עץ קפה לגן הבוטני המלכותי שלו. אלא ששתיל של עץ נגנב מגנו על ידי קצין צרפתי. הקצין הבריח את השתיל בספינה למרטיניק, קולוניה צרפתית שבאיים הקריביים. הקצין ושתילו סבלו נזקים רבים במהלך המסע: נוסע קנאי תלש ענף מן העץ. פיראטים כמעט השתלטו על הספינה וסופה כמעט שהטביעה אותו. בשל המחסור במים נאלץ הקצין לתת לעץ יותר ממחצית מהקצבת מי השתייה שלו. לבסוף הגיע השתיל לאיים ותוך כ- 50 שנה התרחב למטעם של כ- 18 מיליון עצים.

    ב 1675 כבר היו באנגליה כ-3,000 בתי קפה. בתקופה זו שלחו נשים רבות באנגלייה עצומה למלך נגד שתיית קפה בבתי הקפה. הן טענו שהמשקה מייבש, מחליש ופוגע בתפקוד המיני של הגברים והופך אותם למיובשים כמו המדבר שממנו הגיע. את העצומה שלחו הנשים לבית המלוכה, בתקווה שהמלך יבין את הבעיה ויאסור את שתיית המשקה הארור.
    הגברים השיבו בעצומה משלהם, בה נטען כי הנשים טוענות טענות שווא. המשקה מסייע ללילותיכן, השיבו הגברים לנשים בעצומה נגדית. המלך צרלס השני החליט לסגור את בתי הקפה בלונדון, אבל לא בגלל הזדהות עם סבל הנשים, אלא מחשש שבבתי הקפה מופצים דיווחים נגד בית המלוכה ומהם מהווים מקור להפרות סדר. התקנה גרמה להתרעמות ציבורית ולכן בוטלה יומיים קודם שנכנסה לתוקף.


    בשנת 1787 הוברחו פולי קפה מגינאה הצרפתית לברזיל. ניצול עבדים במטעי הקפה של ברזיל הביא לעלייה ניכרת בתפוקת הקפה העולמית במהלך המאה ה-19 , דבר אשר שינה את מעמדו ממשקה של אצולה למשקה עממי.
    במהלך רוב המאה ה-19 והמאה ה-20 הייתה ברזיל היצרנית העיקרית של קפה בעולם ולמעשה איפשר למונופול בתחום , אך מדיניותה לשמירה על מחירים גבוהים הביאה לכניסת יצרניות חדשות לשוק , ביניהן קולומביה , גואטמלה ואינדונזיה .
     

    סוגי קפה
    מתוך מגוון סוגים של עצי קפה מוכרים  שני זנים עיקריים מהם מפיקים את משקה הקפה: ערביקה ורובוסטה.
    קפה מזן ערביקה (Coffea Arabica), נחשב לאיכותי יותר וטעמו חזק ומרוכז. זהו גם המין הנפוץ ביותר של צמח הקפה. מדובר ב שיח ירוק עד שמקורו באתיופיה אשר חולק את השוק עם מינים אחרים כמו הרובוסטה שהתגלו באזורים אחרים של אפריקה. זן זה גדל באקלים טרופי ותהליך הפקתו יקר יותר בשל העובדה שברגע שבו פולי הקפה מבשילים הם נושרים לקרקע ומתקלקלים.
    קפה מזן רובוסטה (C. Liberica C. Robusta ) נחשב לזול יותר בשל תהליך ההפקה. בניגוד לזן הערביקה, פולי הקפה הבשלים שלו נשארים על העץ ואינם זקוקים להשגחה לה זקוק זן הערביקה. הרובוסטה מכיל פי 2 יותר קופאין מאשר הערביקה אך טעמו פחות מרוכז. רוב תערובות הקפה מכילות את שני הזנים כאשר אחוז הרובוסטה בתערובת גדול יותר מזה של הערביקה.


    מנגנון
    קפאין חוסם רצפטורים של אדנוזין ATP שבתאי מערכת העצבים המרכזית ובגוף בכלל. קשירת אדנוזין לתא עצב מאט את פעילות התא, תופעה המתרחשת, בין היתר, בזמן שינה. הקפאין מעקב תחרותי של האדנוזין (כלומר דומים לו כמו מפתח מזויף שנכנס למנעול אך לא פותח אותו) ולכן חוסמים את הקולטנים. פעולה זו מובילה לעירור המערכת העצבית ולשחרור אדרנלין שמגביר מצידו את קצב הלב, לחץ הדם, מזרים דם לשרירים, מסייע לפירוק גליקוגן ולכן לשחרור גלוקוז מהכבד לדם ומפחית זרימת דם לעור ולאיברים פנימיים.
    בנוסף, הקפאין מחקה את פעילות האמפטמין ולכן מעלה את רמת המתווך העצבי דופאמין במוח.
     


    מטבוליזם ופעילות פרמקולוגית
    קפאין נספג במהירות לדם ומתפזר בכל רקמות הגוף ונוזליו, לרבות מערכת העצבים המרכזית, רקמות עובריות וחלב אם. רמת השיא בפלסמה מתרחשת תוך 30 דקות מצריכתו בשתייה או אכילה.
    יותר מ-80% מהקפאין הנצרך עובר דה-מתילציה לפאראקסנטין בכבד, היתר הופך לתאוברומין ותיאופילין. לאחר מכן, עוברים מטבוליטים (תוצרי פירוק) אלו תהליכים נוספים של חמצון ודה מתילציה והופכים לאוראטים שמופרשים מהשתן. רק כ-3% מהקפאין הנצרך מופרש בצורתו המקורית מהשתן. זמן מחצית החיים שלו (הזמן הנחוץ לסילוק מחצית מצריכתו מן הגוף) משתנה מאדם לאדם ואצל אנשים מבוגרים בריאים הוא כארבע - חמש שעות.

    ככל שעולה רמת הקפאין בפלזמה כן מתעכב פינויו. הסיבה לכך היא שקולטנים של פאראקסנטין (תוצר פירוק של הקפאין לאחר שעבר דה-מתילציה) בכבד מגיעים לרוויה וחלה עלייה במטבוליט זה בדם. במקרים בהם יש בעיה בתפקודי כבד עלול לעלות זמן מחצית החיים, אך גם בתקופת הינקות ובשלבים המאוחרים של ההריון. עישון מזרז את המטבוליזם של הקפאין ומפחית את זמן מחצית החיים ל- 3 שעות.

    הקפאין הוא חומר פרמקולוגי פעיל. הקפאין מעלה את רמת הערנות ומפחית עייפות במיוחד כשקיימת נטייה לעייפות. כמות קפאין מעל 3 מג/קג בשעות הערב, עלולה לדחות את שעת השינה. עם זאת, השפעת הקפאין שונה מאדם לאדם. חלק מהאנשים מפתחים התרגלות ולכן יכולים להירדם היטב גם לאחר שתיית קפה.

    תכונה נוספת של הקפאין כוללת הרחבת כלי דם מסוימים והצרה של אחרים. לכן הוא עשוי להקל על כאבי ראש מסוימים באמצעות שיפור זרימת הדם למוח.


    תופעות לוואי
    ישנם אנשים רגישים לקפאין. הרגישות אינה מוגדרת מעבדתית אך נצפית קלינית. תופעה זו מתבטאת בתסמינים כמו הפרעות שינה, חרדה, דיכאון ועצבנות, הפרעות במערכת העיכול, הגברת קצב לב עד אי סדירות ופלפיטציות גם לאחר צריכת כמות רגילה של קפאין (למשל של כוס קפה אחת). במקרים אילו מומלץ להפחית או להימנע מצריכת קפאין.
    הקפה עלול להעלות לחץ דם. לכן הוא עשוי להתאים לאנשים עם לחץ דם נמוך במיוחד אך באנשים עם גורמי סיכון לשבץ ומחלות לב מומלץ להפחית את כמות הצריכה של הקפה.

    תופעות לוואי מעל גרם קפאין ליום כוללות: התכווצות שרירים, פגיעה בכושר שיפוט, טכיקרדיה ועוד.
    מחקרים שונים בילדים הראו, שצריכת קפאין של 5 מג/קג משקל גוף (כמות השוה ל 150 מג קפאין ליום אצל ילד השוקל כ 30 קג, כלומר כמות הקיימת ב 4-5 פחיות קולה) עלולה להשרות ערנות זמנית, אי שקט וחרדה. עם זאת, מדובר בילדים שאינם רגילים לצרוך קפאין בכמויות כאילו.


    רעילות
    הקפאין רעיל במינונים גבוהים. LD50 הוא מינון היכול לקטול 50% מהאוכלוסיה שנחשפה אליו. בקפאין מדובר בכמות של 190 מג לכל קג גוף (המקביל למעט יותר מ 70 כוסות קפה ביום).
    תסמיני הרעלת קפאין כוללים חוסר מנוחה, עצבנות, אי שקט, נדודי שינה, הסמקה, אי סדירות של מערכת העיכול והטלת שתן מרובה. חלק מהתסמינים יכולים להופיע כבר לאחר צריכת 250 מג קפאין ביממה.
    צריך לזכור שלמרות האמור לעיל, הקפה נצרך בביטחון רב מידי יום על ידי מיליארדי אנשים ברחבי העולם. ללא נזק מוכח או מידי.
    קפאין, כמעלה לחץ דם ומגביר דופק, נחשב יעיל וממריץ פעילות גופנית כך שמומלץ, על פי רוב, ליטול אותו לפני פעילות גופנית גדולה.
    הקפה מעלה את הערך הגליקמי של פחמימות ולכן לא רצוי לשתות קפה בבוקר ללא ארוחת הבוקר המלווה אותו, למרות תכונותיו המעוררות. כמו כן, יש הטוענים שהקפאין מזרז מטבוליזם של שומנים ולכן ניתן להשתמש בו לפני פעילות גופנית מאומצת. למרבית הצער, ההשפעה מינימאלית וניכרת רק בספורט אירובי אינטנסיבי במיוחד. במצב זה, שריפת השומנים תתבצע גם ללא התערבות הקפאין.


    שימוש פרמקולוגי בקפאין
    קפאין יכול לשמש כמשכך כאבים, וכמעורר השתנה. כמות הקפאין בתרופות שונות (לרוב בתרופות המכילות גם פרצטמול או אספירין) היא במינון שנע בין 30-100 מג למנה.

    הקשר בין צריכת קפאין למחלות
    נכון להיום, אין הוכחה מדעית חד משמעית הקושרת צריכה מתונה של קפאין מהמזון לגורמי סיכון בריאותיים. נתונים אילו מתייחסים למחלות כמו סרטן, מחלות לב, יתר לחץ דם, מחלות פיברוטיות, בעיות בפוריות האישה ואוסטיאופורוזיס. במספר מחקרים תצפיתיים נמצא כי רמות קפאין גבוהות עלולות להוביל לירידה במסת העצם ולעליה בסיכון לשברים, זאת על רקע צמצום ספיגת הסידן במעי והגדלת הכמות המופרשת בשתן ובצואה. עם זאת, על סמך סקירת עשרות מאמרים מהעשור האחרון, נראה כי מדובר בתכונה זניחה המתבטלת כאשר מוסיפים לקפה מעט חלב. נמצא כי גם באוכלוסיות הביקורת חלה ירידה במסת העצם ללא קשר לצריכת הקפאין.
    מאידך, נמצא כי 3-4 כוסות קפה ליום מצמצמות את הסיכון לגידולים בערמונית. יתרון זה לא בא לידי ביטוי בנשים.

    צריכת קפאין בתקופת ההריון
    מספר מחקרים מכוונים לאפשרות שצריכה גבוהה של קפאין עלולה להתקשר ללידת תינוקות במשקל נמוך. מסתבר שזמן מחצית החיים של הקפאין בסוף ההריון (משך הזמן הגורם לגוף לסלק חצי מהכמות המקורית שנצרכה) עולה ל 18 שעות במקום 4-5 שעות . בגלל שקפאין עובר את השליה תתכן השפעה משמעותית על העובר. נמצא קשר לינארי בין כמות הקפאין הנצרכת לשכיחות ההפלות או ללידת תינוקות במשקל נמוך. בדרך כלל, עד 5 מג/קג משקל גוף או 300 מג ליממה בנשים הרות לא תגרום לטרטוגניות (שינויים גנטיים בעובר) או ללידת תינוקות במשקל נמוך.
    לאור עובדות אלה, החליט ה- Food Standarts Agency באנגליה להמליץ על הגבלת צריכת הקפאין בהריון ללא יותר מ 300 מג ליממה.


    קפאין כמרכיב במשקאות אנרגיה ובמוצרים נוספים
    על פי תקנה של האיחוד האירופי יש לציין על גבי מוצרים כמו משקאות אנרגיה, המכילים יותר מ 150 מג קפאין לליטר את האזהרה תכולת קפאין גבוהה. ה - Australian Adverse Drug Bulletin מדווח כי מתעוררות בעיות עם קפאין כאשר מדובר בכמות לא ידועה אך גבוהה מן המומלץ. כך למשל מוצר ה Guarana המכיל קפאין. הגוארנה הינו פרי נפוץ בברזיל אך משמש גם את רפואת הצמחים. הפרי מכיל אחוז קפאין גבוה במיוחד. ב- גרם גוארנה יש 40 מג קפאין.
    מנהל המזון והתרופות בארצות הברית אוסר על שימוש בגוארנה במשקאות ובמזון עד להבהרת בטיחות השימוש בו. גם בישראל צמח הגוארנה אינו מאושר כתוסף מזון.


    קפה נטול קפאין
    ב 1930 קיבל יבואן קפה גרמני בשם לודוויג רוזליוס משלוח של שקי פולי קפה רטובים ממי ים. ניסיונות נואשים להציל את המשלוח הסתיימו בפיתוח תהליך המוציא את הקפאין מן הקפה, בלא שינוי בטעמו. רוזליוס רשם פטנט על התגלית והחל לשווק משקה בשם סנקה ב-1923 לשוק בארהב.
    קפה נטול קפאין יוצר בעבר מפולי קפה רגילים, שנטחנו והושרו במתילן כלוריד. Dichloromethane הוא חומר ממס שכיח בתעשיית הצבע והפלסטיק אך גם בתעשיית הבירה. חומר זה ממצה את הקפאין ותרכובות נוספות, אך יכול לפגוע בטעמו העשיר של הקפה. טכניקה זו ספגה ביקורות קשות בעבר, בגלל הפוטנציאל המסרטן שלו (למרות שבטמפרטורה מעל 40 מעלות הוא מתנדף בלי להשאיר עקבות).

    מתחילת שנות ה-90 החל השימוש בדו תחמוצת הפחמן - CO2 לצורך המיצוי. בלחץ אטמוספרי רגיל יכול דו-תחמוצת הפחמן להימצא כמוצק (קרח יבש) או כגז, ובלחצים גבוהים הוא עשוי להיות גם נוזל. על ידי סגירה של CO2 בכלי אטום והגברת הלחץ האטמוספרי בצורה משמעותית, עובר החומר ממצב צבירה גזי למצב הנקרא נוזל סופר-קריטי. במצב זה החומר מתנהג כגז וממלא את כל נפח המיכל, אבל שומר על תכונות של נוזל וניתן להמיס בו חומרים שונים. את הנוזל הזה מזרימים אל פולי הקפה הירוקים. החומר חודר אל הפולים וממיס את הקפאין. הגדלת הלחץ מאפשרת העברתו למצב נוזלי וסילוקו מהפולים. אחרי כן הגז מתנדף מהמוצר ללא כל עקבות. ניתן לנצל את הקפאין שיצא למשקאות אנרגיה שונים.


    יתרונותיו של הקפאין
    כאשר הגוף אינו רגיל לקפאין הוא משפיע בצורה החזקה ביותר. לאחר זמן הגוף מפעיל מנגנוני הגנה מהסם כדי לחזור לפעילות סדירה ותקינה. לדוגמא, הקפה ממריץ את קצב הלב אך עובר תהליך הסתגלות מהיר.

    * קפה מכיל נוגדי חמצון (אנטי- אוקסידנטים) שפועלים נגד רדיקלים חופשיים.
    * לקפה השפעה מונעת נגד מחלות שונות כגון גאוט (בכפוף להסתייגות שכתובה בהמשך), סוכרת שאינה תלוית אינסולין (מבוגרים) ומחלות נוספות.
    * יש הממליצים על הקפה לפני אימון לשריפת סוכרים ולצורך ערנות גבוהה יותר. בניסוי שנערך בקנברה שבאוסטרליה נמצא שאתלטים שצרכו כמות קטנה של קפאין הגדילו ב-30% את משך יכולתם להשקיע מאמץ, לעומת מי שלא קיבלו שום חומר מעורר. כמו כן ביצועיהם השתפרו ב-3.5%. עוד נמצא בניסוי הזה ששרירי האתלטים צרכו שומן כמקור אנרגיה במקום פחמימות. עם זאת, נראה שהמלצות אילו מתאימות לספורטאים מקצועיים ולא למי שעוסק בספורט בעצימות רגילה.
    * הקפה מונע עצירויות, אך יכול גם לגרום לשלשול.
    * הקפה מעלה רמת ערנות ומפחית עייפות.
    * הקפה עשוי להקל על כאבי ראש מסוימים באמצעות הגברת זרימת הדם למוח (אך גם יכול, באוכלוסיות אחרות, לעורר כאבי ראש כאילו).

    חסרונותיו של הקפאין
    * ארגון הבריאות העולמי ממליץ לנשים הרות ומניקות להגביל את שתיית הקפה לשלוש עד ארבע כוסות ביום בלבד, כיוון שהקפאין פוגע בספיגת ברזל בגוף. כמו כן, נמצא שצריכת קפאין גבוהה עלולה להיות קשורה ללידת תינוקות במשקל נמוך. בנוסף, לדברי מדענים דנים, צריכת יתר של קפה בזמן ההריון עלולה להגדיל מאוד את הסיכון ללידת ולד מת; נשים בהריון ששותות לפחות שמונה ספלי קפה ביום מכפילות את הסיכון הזה. יש מי שטוענים ששתיית הקפה גם עלולה להשפיע על מזגו של התינוק.
    * הקפאין בעייתי לאנשים עם בעיות בכיס המרה.
    * הקפאין מעלה את רמת ההומוציסטאין בדם (החשוד כסמן לבעיות לב) ומוריד מינרלים והוויטמינים (כגון סידן ומגנזיום) על ידי כך שסופג אותם ולאחר מכך מופרש בשתן.
    * הקפאין עלול לפגוע בנשים המועדות לאוסטיאופורוזיס אחרי גיל המעבר. נמצא שצריכת משקאות שמכילים קפאין עלולה להביא לירידה במסת העצם ולעלייה בסיכון לשברים, עקב צמצום ספיגת הסידן במעי והגדלת הכמות שמופרשת בשתן ובצואה. עם זאת, בעשור האחרון נמצא שהתכונה הזו שמיוחסת לקפאין היא זניחה, ודי בתוספת של 1-2 כפות חלב לכוס הקפה כדי לבטל אותה.
    * הקפה עלול להפריע לשינה.
    * הקפה עלול לגרום לכאבי ראש, עצבנות וסחרחורת.
    * הקפה עלול להעלות לחץ דם. השפעת ספל קפה אחד נמשכת עד 3 שעות ובעיקר נכרת בשעות הבוקר.
    * מחקר שנערך בפינלנד ופורסם בעיתון בריטיש מדיקל גורנל מצא שאנשים ששותים יותר מארבעה ספלי קפה ביום מכפילים את הסיכון לחלות בדלקת פרקים, ואנשים ששותים לפחות 11 ספלים ביום מגדילים את הסיכון פי 15.

    קפה ואינסולין
    על פי אגודת הסוכרת הקנדית נטען ששתיית קפאין מרובה מובילה לעלייה ברמת הסוכר בדם. הקפאין מעלה את רמת הסוכר בדם על ידי הגברת פעולתם של שני הורמונים (אדרנלין וגלוקגון). שני ההורמונים הללו משחררים סוכר מאוחסן מהכבד שגורם לעלייה ברמת הסוכר בדם. העלאת ערך גליקמי של המזון מובילה לרמות גדולות של אינסולין המופרשות למחזור הדם. נראה שפעילות גופנית בעצימות גבוהה מבטלת


    צריכה מומלצת
    כמות מתונה של עד 300 מג קפאין ליום נחשבת לסבירה, אלא אם חלות התוויות נגד או הגבלות שונות. לשם המחשה:
    תכולת הקפאין במשקאות שונים (כוס מתייחסת ל 190-200 מל):
    * קפה נמס נס כ- 80 מג לכוס
    * קפה פילטר, אספרסו או מפרקולטור כ-100 - 180 מג לכוס
    * תה מסוגים שונים (רגיל מסוג אולוג, ירוק ושחור) כ- 15-110 מג לכוס
    * משקה שוקו המוכן מאבקת קקאו בהתאם להוראות יצרנים שונים 1-10 מג לכוס
    * משקאות אנרגיה המכילים קפאין או גוארנה 28 -87 מג לפחית המכילה 250 מל.
    * משקה מסוג קולה (רגיל או דיאט) 10 - 70 מג לפחית המכילה 330 מל.
    * שוקולד 6 - 45 מג לחפיסה של 50 גרם.
    * קפה נטול קפאין כ-4 מג לכוס המכילה 190 מל.
    * תה נטול קפאין אינו מיוצר מעלי תה, אלא מחליטה של צמחים אחרים, שבהם אין קפאין.


    אנרגטיקה סינית
    לפני הניתוח האנרגטי של הקפה חשוב לציין שתכונות הקפאין לא בהכרח תואמות את תכונות הקפה: טעמם, דרך הכנתם ומרקמם שונה ולכן האנרגטיקה שלהם.
    הקפה הוא חומר מחמם ומשקם יאנג במצבי חולשת יאנג ושפע יין. הוא מעורר, מעלה לחץ דם ומגביר דופק, מניע ומעלה את הצי. הוא מגביר קצב לב ומסייע ליאנג הלב לשפר סירקולציה. למרות צבעו השחור שמאפשר לו לחדור לכליות, עיקר פעולתו היא דרך הכבד והלב.
    הוא מסלק קור, מחמם את המרידיאנים ועשוי להתאים לכאב חסימתי על רקע קור.

    טעמו המר מאפשר ניקוז לחות דרך הכבד והנעת צי בזכות היותו מחמם. הוא ממריץ ומזרז טרנספורמציה המאפשרת הטמעת צי יעילה יותר מהמזון. כיוון שהוא מעלה ערך גליקמי של מזונות הוא מאפשר הטמעת צי מהירה יותר בעיקר במצבים חריפים בהם אנו זקוקים לרמת אנרגיה זמינה ומהירה (בתנאי שינתן עם צמחים או מזונות מחזקי צי). מאידך, יכולתו לפרק שומנים, להניע ולמנוע בעיות בערמונית (הנחשבות לחום וליחה) מדגישות את תכונתו המרה והמנקזת לחות, בעיקר מהמחמם התחתון.

    ראוי לתת אותו במצבי קור עם או ללא לחות / ליחה. שימוש יתר בקפה, בעיקר באנשים הסובלים מחסר יין, עלול לפגוע ביין ולהוביל להחמרת בעיות פרקים על רקע חום או חסר יין, או לפגיעה בעצמות. במצבים אילו ראוי לשלב את הקפה עם רכיב מחזק יין (כמו חלב, למשל) ולא לשתות אותו בצורתו הטהורה (בוץ, למשל). תנועת יתר (דרך הכליות) עלולה לפגוע בעובר ולהעלות את רמת הסיכון להפלות.
    מכאן, נראה שהקפה הוא מוצר יאנגי המתאים יותר לגברים מלנשים (לא פלא שנשים באנגליה התנגדו לו...). מינון של עד 3 כוסות קפה ביום יכולים להיות בגבול הסביר, במסגרת המגבלות שצוינו לעיל.
    נראה שלקפה, בשימוש חיצוני, ישנן תכונות אסטריגנטיות (מכווצות). משום כך הוא מסוגל לכווץ כלי דם ולעצור דימומים קטנים. עם זאת, אין ביטחון שהשפעה זו באה לידי ביטוי בשימוש פנימי.


    הגישה הקלינית לקפה
    * כפי שנאמר, אין צורך לשלול אוטומטית שימוש בקפה אצל כל מטופל.
    * חשוב לוודא שאם הוא צורך את הקפה בבוקר אז שזה ילווה בארוחה כלשהי (בכל מקרה מומלץ לאכול ארוחת בוקר) כדי למנוע צניחת ערכי סוכר זמן מה אחכ.
    * חשוב לוודא שהמטופל לא סובל מחום יתר או נטיה לחסר יין. בעיקר אם מדובר בנשים.
    * רצוי לצמצם את תכולת הקפה לכשלוש כוסות ביום וללא יותר מ 300 מג קפאין.
    * אין ביטחון שקפה ללא קפאין ימנע את תכונות החום, אך יש להניח שהיה פחות מחמם מקפה עם קפאין.
    * יש לזכור כי הדעות לגבי נושא זה חלוקות ובעיקר טעונות השקפות שונות והתבססות על מיתוסים או מחקרים סותרים.
    * בכל מקרה בו נשקל צמצום צריכת הקפה אצל המטופל, כדאי להתבסס על הצעדים הבאים:

    1 - מה אנחנו שותים באמת?
    הקפה עצמו כמעט וחסר קלוריות. הוספת סוכר, חלב או העשרתו עם קצפת, גלידה או טעמים שונים הופכת אותו ממשקה מחזק ומחמם למשקה משמין. במקרה ומחליטים להתמיד עם שתיית קפה, עדיף לצרוך קפה רגיל עם חלב דל שומן ועם כמה שפחות המתקה (או להחליט על תחליפי המתקה).

    2 - הפחתת צריכת הקפה
    הפחתת צריכת הקפה יכולה להתבצע בשני אופנים. האפשרות הטובה היא גמילה פשוטה ומהירה מהקפה והחלפתו בסוגי תה צמחים שונים. עם זאת, ברוב המקרים ניתן לצרוך כשלוש כוסות קפה ביום. במקרים אילו יש להעדיף את פיזורם במהלך היום ולא לשתות אותם בזה אחר זה. כך מווסתים את ההשפעה על רמות הסוכר בדם. צריך לזכור שהפחתת קפה עלולה להוביל לתסמיני גמילה כמו כאבי ראש ועצירות.
    דרך אחרת היא צריכת תחליפי קפה. יש לבחור את סוג תחליף הקפה הקרוב ביותר בריחו, צבעו וטעמו לזה שהאדם רגיל. מומלץ בשבוע הראשון לערבב את התחליף ביחס של שליש תחליף לשני שליש קפה מקורי. לאחר שבוע אפשר לעבור לתערובת המבוססת על חצי מהתחליף וחצי מהקפה המקורי. בשלב זה כבר הפחתנו 50% מצריכת הקפה היומית. בהמשך, לפי הצורך, ניתן לדלל את הקפאין הנצרך עוד יותר.

    3 - תזונה עם פחמימות מורכבות וחלבונים
    אם כבר שותים קפה, אז כדי להאט את קצב ספיגת הגלוקוז אל הדם, יש לבחור במזונות בעלי ערך גליקמי נמוך יותר ולהימנע, ככל שניתן, מפחמימות מזוקקות.

    4 - פעילות גופנית
    פעילות גופנית משפרת את רמות האינסולין בדם, מכוונת יותר לשריפת פחמימות ושומנים ובכך מאפשרת לקפאין ניצול נבון יותר בגוף.


    מאמר זה נכתב באתר תמורות .
    לכתבה באתר תמורות
    מאת ד"ר ניר עמיר